כאבי ברכיים - רצים וכואבים

ממחקר שנערך לאחרונה בארה"ב כאבי ברכיים בריצות פגעה בשלב כלשהו בלמעלה מ-90% מן הרצים


עם זאת, מחקר מעמיק בתחומים של אורטופדיה ברכיים ופיזיולוגיה של המאמץ הביא להבנה טובה יותר של התופעות השונות המביאות לכאבי ברכיים. אורטופדים מדגישים שכאב הוא בשום פנים ואופן לא גזירה משמיים.

שימוש במגוון טכניקות אימון, פיזיותרפיה, מגיני ברכיים ויעוץ אורטופדים מומחים יכול וצריך לטפל בתסמיני הכאב ובבעיה היסודית שגורמת לו.


הנפוץ ביותר- סינדרום פטלו-פמורלי

הסיבה הנפוצה ביותר, במיוחד בספורטאים "לשם ההנאה", להווצרות כאבי ברכיים היא הסינדרום הפטלו-פמורלי (PFS). התסמונת כל כך נפוצה עד כי אנשים שאינם אורטופדים (ולמען האמת, אפילו בדיוני אורטופדיה ברכיים לעיתים...) קוראים לה "ברך רץ" (runner's knee).


הגורם לכאבי ברכיים

אורטופדיה ברכיים היא תת התמחות בפני עצמה, ולא בכדי- הברך היא המפרק המורכב בגוף. במפרק הזה משתתפות שלוש עצמות: עצם הירך (הפמור), עצם השוק (הטיביה) ועצם הפיקה (הפטלה).

עצם הפיקה היא "כדור" גרמי קטן, שנע על מסילה מיוחדת על גבי עצם הירך. המטרה- לשמש כנקודת מנוף לפעולת שרירי זוקפי הברך המאסיביים- השרירים הארבע-ראשיים (quadriceps).

הבעיה היא שאצל רובנו, אותם שרירים מאסיביים לא מפותחים בצורה שווה (הומוגנית). במרבית המקרים החלקים החיצוניים של השריר חזקים הרבה יותר מהפנימיים. כך נוצר חוסר איזון (קטן...) בין הכוחות בצירים השונים, והפיקה "משתפשפת" בצורה לא שווה במסילה שלה.

אם חוזרים על הפעולה הזו הרבה מאוד פעמים (ריצה...), ה"שפשפוף" יכול לגרום לדלקת. דלקת פירושה כאב, וכך נוצרת "ברך רץ".


כיצד מטפלים בכאב וממשיכים לרוץ

אורטופדים מומחים בישראל מטפלים בהרבה מאוד פניות כאלו בשנה, למרות שדווקא רופאי ספורט ובמיוחד פיזיותרפיסטים הם הכתובת הנכונה במקרה זה.

ההתערבות החשובה ביותר היא בנושא האימון הגופני, על ידי פיזיותרפיה ושינוי טכניקות אימון. תרגילים שונים, בראשם סקוואטים ומכרעים, מסייעים מאוד בחיזוק החלקים החלשים יותר (הפנימיים) של השריר הארבע-ראשי.

חשוב להתחיל את התרגילים בצורה מדורגת ותחת השגחה. לעיתים דלקת חריפה (וכאב) ימנעו את תחילת הטיפול עד ל"קירור" הברך באמצעות תרופות נוגדות דלקת.

מלבד תרגילי התנגדות (משקולות או מכשירים), חשוב גם לשנות את טכניקת האימון האירובי עצמה. כפתרון ביניים, במיוחד כדי להמנע מעליה במשקל ואיבוד מאפייני כושר אירוביים (סיבולת לב לדוגמא), ניתן לשלב סוגי אימון נוספים.

לפחות חלק מן הריצות ניתן להחליף במגוון תרגילי סיבולת אחרים, בייחוד מכשיר הקרוס-סקי (הקרוי גם אליפטיקל או סליידר). אופניים ואימוני מדרגות (או "סטפרים" למיניהם) בדרך כלל דווקא מגבירות לחץ על הברך והארבע-ראשי, ולכן אורטופדים מסויימים ממליצים להמנע ממכשירים אלו בתחילת הטיפול.

אופציה מועדפת למקרים קשים במיוחד היא אימון סיבולת עם מינימום שימוש במפרק הברך- מכשיר החתירה ואימוני שחייה הן שתי אופציות מצויינות.

מגיני ברכיים יכולים לעזור, במיוחד בתיקון חוסר האיזון הרגעי. מגיני ברכיים אלו צריכים להיות מותאמים על ידי הפיזיותרפיסט. חשוב מאוד לזכור שמדובר בפתרון זמני בלבד, ובשום פנים ואופן לא תחליף לאימון מתאים.


סינדרום פטלו-פמורלי הוא גורם נפוץ אך בר טיפול לכאבי ברכיים בריצה. טיפול מוקדם בכאב מסייע גם בהקטנת הסיכון לסיבוכים אחרים הקשורים באימון הגופני

---