פריצת דיסק- מה זה ואיך מטפלים בזה

ההשפעה של פריצת דיסק הינה קריטית לא רק על הגב אלא גם הצוואר והרגליים.
אבחון מוקדם יכול למנוע בעיות קשות בעתיד

בעולם הרפואה המודרנית נוצרה חלוקה חדה למדי של ההתמחויות השונות למקצועות "כירורגיים" (ניתוחיים) ו"פנימיים" (תרופתיים). אף שהאורטופדיה תויגה זה לא מכבר כמקצוע כירורגי, כפי שנראה בהמשך הקביעה הזו לא נכונה לגמרי, שכן למקצוע האורטופדיה פתרונות רבים מעבר לאיזמל ולפטיש.

ההכרח להתמחות לא פסח על מקצוע האורטופדיה, ואין כל האורטופדים שווים: אורטופדים מסויים התמחו אורטופדיית ילדים, אחרים באוטופדיה גריאטרית (שברי צוואר הירך וכו'), וקיימים אפילו אורטופדים המתמחים באיבר מסויים (ברך או מרפק) או מחלה מסויימת (פריצת דיסק וכו'). בשורות הבאות נעסוק באחד מבין נושאי הפניה הנפוצים לאורטופד: פריצת דיסק.

פריצת דיסק- למה זה קורה?

על מנת לשמור על יציבתנו האיתנה כנגד כוח המשיכה זכינו להכלל בקבוצת החולייתנים, ובכך להצטייד מלידה במערכת עצמות קשיחה.

עם זאת, כאשר חומר קשיח נע כנגד חומר קשיח אחר, נוצרים כוחות חיכוך וגזירה, ההורסים את שני החומרים הנעים (מספיק להזכר במה שחוסר שמן מנוע עושה לחלקים הנעים של הרכב, שיגיעו תוך כמה קילומטרים למצב של שחיקה בלתי הפיכה).

כדי למנוע את החיכוך ההרסני של עצם בעצם, קיימות בגופנו כמה מערכות גאוניות של סחוסים המגנים על החלקים הגרמיים מפני שחיקה.

סוג אחד וחשוב מאוד של סחוסים אלה הוא הדיסק הבין חולייתי. מדובר למעשה במין כדור ג'לטיני פחוס, המצוי בין גופי כל שתי חוליות בעמוד השדרה הצווארי, החזי והבטני (למעשה בכל חלקי עמוד השדרה המאפשרים תנועה).

תפקידו לרכך את הזעזועים המופעלים על עמוד השדרה בחיינו היומיומיים (הליכה, ריצה, קפיצה, נפילה וכולי) ולמנוע את הפגיעה בחוליות.

עד כאן המצב בגוף הבריא. עם זאת, הפעילות היומיומית שלנו, במיוחד לנוכח אורך החיים המערבי והלחוץ שאימץ רובנו, כוללת מידה רבה מאוד של ישיבה כפופה. ישיבה "לא נכונה" שכזו מפעילה כוחות אנכיים (אחורה) על הכדור הזה, הדיסק הבין חולייתי.

אורך חיים שכזה מהווה גורם סיכון מוביל למצב של פריצת דיסק. גורמי סיכון אחרים להתפתחות פריצת דיסק (מלבד פריצת דיסק "כרונית" הנגרמת מאורך החיים המערבי) כוללים פעילות גופנית בעומסים גבוהים (הרמת משקולות לא נכונה ולא מבוקרת), זעזועים קשים לעמוד השדרה (צניחה או נפילה לא זהירה), ועוד.

כל המצבים הללו מפעילים כאמור כוחות אנכיים, בניגוד לכוחות המאוזנים עימם בנוי הדיסק להתמודד, ולמעשה דוחפים את הכדור אל מחוץ לשתי החוליות. במידה והשרירים וה
רצועות שתפקידם לקבע את הדיסק במקום נחלשים, הדיסק יכול להכנע לכוחות הללו ולנוע אחורה, או במילים אחרות יכולה להווצר פריצת דיסק.

מה הסימנים של פריצת דיסק?

האבחנה של פריצת דיסק אמורה להעשות אך ורק על ידי רופא מומחה, ובין השאר בעזרת בדיקות דימות כמו רנטגן וטומוגרפיה ממוחשבת (CT).

עם זאת הסימנים הגופניים המחשידים לפריצת דיסק הם בדרך כלל כאב כרוני באזור מוגדר הייטב בגב, שיכול להיות חד עד כדי הגבלה משמעותית ביכולת התנוע, ושיכול להיות מוקל בשכיבה או קיפוף עמוד השדרה אחורה.

במקרים מסוימים וטיפוסיים פחות של פריצת דיסק הסימנים יכולים להיות שונים במידה ניכרת, ועל כן בכל תלונה של כאבים או הגבלה בתנועה של עמוד השדרה יש לפנות לבדיקת אורטופד מומחה.

מה עושים אבחנה של פריצת דיסק?

הטיפול במצב של פריצת דיסק תלוי בחומרת המחלה ובגישת הרופא המטפל. מקרים קשים יכולים להצריך טיפול ניתוחי להחזקת הדיסק למקומו. מקרים קלים יותר, במיוחד כאשר החולה מוכן למאמץ הנפשי והגופני שבהתמדה בטיפול גופני, יכולים להפתר בפיזיותרפיה.

היתרון של טיפול פיזיותרפי, מלבד ההמנעות מהסכנות שבניתוח, הוא גם במניעת מצבים דומים של פריצת דיסק בעתיד.

פריצת דיסק- מה זה ואיך מטפלים בזה

עוד באותו נושא

עקמת -מה זה ואיך מתמודדים עם זה

כאבי ברכיים - איך מתמודדים איתם?

מומחה כף יד - כיצד הוא יכול לעזור לנו?

כל מה שצריך לדעת על מדרסים

כל מה שצריך לדעת על מומחה כף רגל